ניו-יורק, אוגוסט 1992. חיי מהגרים מברית-המועצות כפי שהם ניבטים מבעד לעלית-גג של צייר מוכשר ואהוד מאוד על חבריו, הלוקה במחלת ניוון שרירים סופנית.
אהובות לשעבר וידידים באים לדירתם של אליק, שהוא יהודי, ואשתו נינה, שהיא נוצרייה, להיות אתו בשעותיו האחרונות. הם פוגשים שם כומר אורתודוכסי ורב, שהוזמנו שניהם, כל אחד בתורו, להעניק לגוסס את עיקרי אמנותם לפני מותו.
המבקרים הרבים שבאו להפרד מידידם, רואים על מסך הטלוויזיה את ההתקוממות נגד גורבצ'וב במוסקבה ואת הטנקים השועטים ברחובותיה. אין תימה שתשומת לבם נעתקת מחברם הגוסס, אל המאורעות הדרמטיים בארץ הולדתם, שכן, עם כל ביקורתם הנוקבת על ביתם הישן, מתברר להם שבית זה יושב בתוך קרביהם, בתוך נשמתם, ומה שלא יחשבו עליו - הקשר עמו בלתי ניתק.
ארועי הדברים, קורותיהם של מהגרים אלה, שעקרו שורשים ישנים ומצמיחים תחתם חדשים, מתוארים בכללם בספר ביד-אמן, בהומור ובשנינות כובשי לב.

המחברת, לודמילה אוליצקאיה, סופרת דקת אבחנה, צ´כובית בציוריה הפסיכולוגיים ובתיאורי ההווי שלה, ההופכים זוטות של שגרה יומיומית ליריעה אפית רחבת היקף