תיאור:
"בגיל ארבעים ושתיים, קצת אחרי סוכות, תקף את מאיר פחד-המוות, וזאת אחרי שהכיר בכך שהמוות הוא חלק ממשי מחייו, שכבר עברו את שיאם והם מתנהלים עכשיו במדרון"...
מאיר, מהנדס תל-אביבי באמצע שנותיו, לוקה בלחץ-דם גבוה. מחלתו, יחד עם מותה הבלתי-צפוי של אמו, מביאה אותו להכרה פתאומית שנעוריו אכן חלפו לבלי שוב, ושמהלך חייו פונה מעתה - לאיטו, אך ללא סטיה - לעבר הבליה והמוות.
הכרה זו משתקת אותו, מנתקת את קשריו עם הסובב אותו, ומכתיבה לו התנהגות המורכבת מסידרת פולחנים פרטיים, זעירים, אבסורדים, הצריכים לשמש מעין הגנה מאגית מן הרעה, אך למעשה רק מקדמים את בואה. בתוך הרצף האובססיבי הזה מתפרק זרם חייו של מאיר. הסיפור - אבסורדי, קומי ומבהיל כאחד - הופך לאנאטומיה מפורטת של הגורמים הריגשיים והמנטאליים המרכיבים חיים של איש ישראלי ממוצע, חושני - לרבות ציפיה עמומה, של אדם חסר-אמונה, לאיזו גאולה ניסית, ללידה מחדש.
יעקב שבתאי כתב את הרומאן הזה בשנות חייו האחרונות, אחרי `זכרון דברים`, והוא ראה אור לראשונה ב"ספרי סימן קריאה" ב- 1984. לגבי שני הרומאנים - שהיינו הראשונים להכיר בגדולתם - יש היום הסכמה כללית שהם בפיסגת הספרות העברית. `סוף דבר`, שנראה תחילה - בדרך כתיבתו - כאילו הוא יוצא מתוך `זכרון דברים`, פונה עד מהרה, בפרק השני, לדרך שונה מאוד. הגיוון העשיר בפרוזה של שבתאי אינו רק בין `הדוד פרץ ממריא` לרומאנים שלו, אלא גם בין שני הרומאנים עצמם.
מחיר: 86.00 ₪