זְמַנִּים רָעִים לְהִתְעַקֵּשׁ עַל יֹפִי,
לָתֵת לָאֶגוֹ מָקוֹם, לְהֵעָלֵב מִשְּׁטֻיּוֹת.
יָמִים קָשִׁים לַחְשֹׁב עַל כֶּסֶף, עַל שֶׁמֶשׁ,
עַל פָּרִיז, עַל שִׁירָה.

אֲנִי עוֹמֶדֶת עֲקֻמָּה בִּקְצֵה צוּק,
זֶה הַזְּמַן לְשִׁוּוּי מִשְׁקָל,
אֲבָל הַגַּב כּוֹאֵב וְאֵין יָד מוּשֶׁטֶת.
מָחָר יִירוּ פֹּה בָּרְחוֹבוֹת, וַאֲנִי חוֹשֶׁבֶת
שֶׁאֵשׁ הַשִּׂנְאָה כְּבָר אָחֲזָה
לִי בִּכְנַף הַמְּעִיל.


ענת בצר היא אמנית, החיה ועובדת בתל אביב. יצירותיה הוצגו בתערוכות רבות בישראל ובעולם. גשרים נופלים לאט הוא ספר השירה הראשון שלה.