ברומן זה, בו רב הנסתר על הגלוי, פונה הקורא אל חוויה יחודית של הכרת עולם הנפש והחיים כפי שהם מצטיירים בסיפורה של הגיבורה הראשית.
במבט מפוכח, צורב לעיתים ומרפא חולי, מקדמת איטה, גיבורת הרומאן, את התפתחותה שלה תוך שחייה העכשוויים הולכים ונישזרים בעברה ההיסטורי־יהודי.
איטה בת למשפחה חרדית ותיקה חיה בירושלים, שעה שנפשה יוצאת אל מחוזות החיים של משפחתה באירופה של טרום מלחמת־העולם השניה. ככל שתנועתה אל עבר ההשלמה עם כל שנפשה מבקשת עבורה הולכת וגוברת, כך הופך הסיפור שלפנינו לבעל עומקים ונסתרות. הקורא, המשייט עם איטה במחוזות רחוקים זוכה לחוויה שלמה וייחודית, מסע רב תהפוכות ומעשים. על גבי ציר קוטבי בו מצויים בכפיפה אחת: המוכר, המצוי, השגרתי, בעולמה הירושלמי־חרדי של  איטה —  תלמידת חכם, ישרת דרך ובעלת יכולות אנליטיות מובהקות שאינן זוכות למימושן המלא, לבין עולמה הפנימי העשיר ומעשיה המרתקים, המחברים אליה דמויות משנה ואירועים שאיש לא שיער, הקורא זוכה להכיר תהליכי צמיחה תודעתית רבים ומעשירים. הרומאן, פרי עטו של משה מאיר — פילוסוף ומשורר, משלח את הקוראים בו אל עולם גדוש צבעוניות וקסם, ראליה ומטא־ראליה הדרים בו בכפיפה אחת.