תיאור:
אִמָּא שֶׁלִּי אוֹהֶבֶת פְּרָחִים
מִכָּל הַמִּינִים וּמִכָּל הַסּוּגִים.
הִיא אוֹמֶרֶת שֶׁפְּרָחִים הֵם שִׁירִים,
פְּרָחִים הֵם שִׂמְחָה,
פְּרָחִים הֵם צֶבַע וְאַהֲבָה.
ספר זה עורך לנו היכרות עם הפרחים הגדלים במקומות שונים בארצנו. פריחתם מיידעת אותנו על בוא עונות השנה, חורף, אביב, קיץ וסתיו, כמו הסתוונית והחצב המבשרים על בוא הסתיו, הרקפות המציצות מבין הסלעים עם הגעת החורף, והכלניות הפורסות מרבדים אדומים בשלהי החורף.
כל פריחה היא חגיגה, ואנו יוצאים לטייל ברחבי הארץ לראותה וליהנות מיופייה.
המחברת הינה אדריכלית ומתכננת ערים, והיא רואה חשיבות רבה בהחדרת והטמעת אהבת הטבע, על שלל אושרו, בילדים שיגדלו להיות אלה ששומרים עליו, שישמרו אותו ויתפעמו מכל עץ, פרח וציפור שיפגשו מסביבם.
לבת-שבע שרמן שני ספרים נוספים: מקהלת הציוצים ועצים משׂיחים.