רַקָּפוֹת סְגַלְגַּלּוֹת בַּין סְלָעִים נָחוֹת,

מַגְבִּיהוֹת צַוָּאר וּבֵינֵיהֶן שָׂחוֹת.

רָאשֵׁיהֶן סַסְגּוֹנִיִּים, לָעֵינַיִם תַּאֲוָה –

לִבִּי, לִבִּי מָלֵא אַהֲבָה.

"מכחול יורד משמים" הוא ספרה השני של המחברת, שנכתב בהשראת גינת ביתה הפורחת והססגונית בשכונת רמות בירושלים.

הרקפות הפורחות במלוא הדרן בחורף הן חביבות נפשה, ואיתן היא מרחפת על כנפי הדמיון…

אביבה כהן היא אשת חינוך, שהעמידה דורות של תלמידים ותלמידות כמורה, כמחנכת וכמנהלת בבתי ספר בירושלים.

תלמידיה, כמו הפרחים בגינתה, זכו לתשומת ליבה האישית ולמלוא אהבתה.

פרח הוא כמו ילד – זקוק לאהבה כדי לפרוח.