"זוהי ארץ של ניגודים מהירים ושל תערובת מוזרה של תקווה וכאב. הנה יושבת לה בת תערובת נאה כחולת עיניים ומסתירה את רגליה היחפות. רק בשבוע שעבר נישאה, ושם בשדה עודר ומנכש בעלה הצעיר כהה העור כדי לפרנס אותה בשלושים סנטים ליום לא כולל ארוחות. מעבר לדרך עומד גטסבי השחום והגבוה, הבעלים של אלפיים אקרים שהשיג והחזיק בזכות פקחותו... חמישה מיילים במורד הדרך שוכנת עיר השייכת לאדם מניו אינגלנד והוא שולט בה... באחד הבתים של הלבנים שהעניקו לפני שנתיים מחסה בצורה גלויה מדי לנער כושי עלוב ולכן תלו אותו באשמת אונס. הנה גם הגדר הגבוהה המסוידת לבן של ´המכלאה´, כך נקרא בית הסוהר של המחוז. הלבנים אומרים שהוא מלא תמיד פושעים שחורים. השחורים אומרים שרק את הבחורים השחורים שולחים לבית הסוהר, לא משום שהם אשמים, אלא משום שהמדינה זקוקה לפושעים כדי להגדיל את הכנסותיה באמצעות עבודות כפייה."

מתוך הספר

נשמתם של השחורים הוא סיפור היסטורי מהפכני המתאר בלשון פיוטית את תהליך ההתוודעותם של מיליוני בני אדם שחורים-אמריקנים לתרבותם, לשורשיהם, לזהותם - לעצמם. המסמך ההיסטורי הזה כתוב כסיפור אישי אינטימי כובש לב ושכל, והוא מציג לאמריקה הלבנה לראשונה את דיוקנה החברתי תרבותי אנושי האמיתי של הקהילה האמריקנית השחורה. תרבות ופוליטיקה, היסטוריה ופילוסופיה, ספרות ושירת נשמה שזורים במלאכת מחשבת בסיפור הגדול הזה לכל אורכו וחושפים לפני הקורא את עולמם המופלא והמיוסר של השחורים האמריקנים הנאבקים להכרה בזכויותיהם כבני אדם וכאזרחים של ארצות הברית ושל אמריקה.

ויליאם אדוארד דו בויז (1963-1868) הוא סוציולוג, סופר ומשורר אפרו-אמריקני, פעיל זכויות האדם והאזרח, פורץ דרך ומנהיג היסטורי של המאבק השחור המתמשך לשוויון זכויות בארצות הברית במאות ה-19 וה-20.