נורמן, רווק בודד ומופנם בן חמישים, מתגורר לבדו בדירת הוריו בגבעתיים. לפרנסתו הוא מועסק כמטפל וכמלווה סיעודי בבית דיור מוגן ויוקרתי ששמו ”נווה אושר”. לקראת סיום שירותו הצבאי הוא חווה טראומה אישית קשה ומטלטלת אשר תשפיע על חייו לתמיד. הוריו, מילוש ומירטה, נמלטים מצ’כוסלובקיה באוגוסט 1968 עם התמוטטות ”האביב של פראג” ופלישת הכוחות הסובייטים למדינה. מירטה עדיין לא יודעת שהיא נושאת את נורמן ברחמה, והוא נולד בישראל. אחיו עופר נולד כשנה אחריו. למילוש ומירטה, שכלל לא התכוונו להגיע לישראל, אין חלומות גדולים באשר לעתידם, אבל גם מה שנותר מהם מתנפץ לנוכח המציאות הישראלית הקשה של תחילת שנות השבעים, ובעיותיהם אינן מאחרות להגיע. מירטה מנסה לעשות הכול כדי להגן על משפחתה מול אב מריר, נפקד ומתעלל. בשרשרת אירועים מהירה אשר נעה על מישורי זמן שונים, נפרמים אט-אט התפרים ומתגלים השקרים והסודות אשר דוחפים את גיבורי העלילה לחשוף את האמת ולפתור את התעלומה. זהו סיפור מטלטל על התבגרות, אהבה, חמלה, גיל וזִקנה, המסופר מבעד לעיניהן של כמה דמויות באמצעות החוויות והטראומות שהן נושאות: חיים שהוחמצו, חלומות שהתפוגגו ומציאות שיכולה אולי, בכל זאת, להשתנות.