טארה הייתה נערת פרא. היא נטשה את נישואיה בשידוך כדי להצטרף לאשרם בפונה, התאהבה באמן חסר מזל, קראה תיגר על כל ציפייה חברתית – ואת כל זאת עשתה עם ילדתה הקטנה שנשרכה אחריה. עברו שנים וכעת היא זקנה שזיכרונה דועך, לעתים היא אינה מזהה את מי שעומד מולה ואחיזתה בחייה מתרופפת.

אנטארה מעולם לא הבינה את החלטותיה של אמה – מדוע בחרה ללכת אחרי גורו, לחיות ברחובות כמו קבצנית, להתחבר לאנשים מפוקפקים והרסניים ולמרוד במוסכמות. אבל אובדן הזיכרון של טארה גורם לבתה לחפש נתיב פיוס עם העבר הרודף את שתיהן. בעודה משחזרת את ילדותה בפונה של שנות השמונים, את ימיה בפנימייה הנוצרית ואת שנותיה כאמנית בתחילת דרכה בבומביי, אנטארה הנירוטית נאלצת להתמודד עם פחדיה ועם המחשבות הטורדניות שמציפות אותה ומבינה שאולי ההבדל בינה ובין אמה אינו גדול כפי שחשבה.