'הטובה שבדרמות הפולניות במאה העשרים עד כה', כך כינה חוקר הספרות הנחשב קז'ימיז' ויקָה את "החתונה" של ויספיאנסקי. למן הופעתה זכתה 'הטובה שבדרמות' למעמד רם בתרבות הפולנית. כבר יותר ממאה שנה שהמחזה נלמד בבתי ספר תיכוניים, הוצג פעמים רבות בתיאטרון, הוסרט, זכה לפרשנות ענפה, והרבה מטבעות לשון מתוכו חדרו אל לשון הדיבור. 

יצירתו של ויספּיאנסקי עוסקת בבעיות הקיומיות של החברה הפולנית במפנה המאה הי"ט על רקע אובדן העצמאות של פולין במאה הי"ח. המחזה מבקר אשליות ומיתוסים לאומיים ובוחן בעין חדה את חזון שיבתה של פולין העצמאית. הקורא העברי ימצא עניין מיוחד בתמונה המורכבת של היחסים בין יהודים לפולנים. 

"החתונה" פועלת על הקורא והצופה לא רק באמצעות הטקסט הפיוטי, אלא גם בזכות השילוב שבין המילה, המוזיקה, התנועה, הצבע והתפאורה. לפנינו יצירה שממזגת בין הריאליזם החברתי וההווי הצבעוני ובין חיזיון סמלי שמעמיד מטפורה גדולה של פולין במשך הדורות.

סטניסלב ויספּיאנסקי (1907-1869) היה מחזאי, משורר, צייר ואיש תיאטרון, שנולד בקראקוב, העיר שכונתה 'הבירה הרוחנית של פולין'. יצירתו הדרמטית העשירה עוסקת בדרמות לאומיות מֵעָברהּ של פולין, בנושאים מן ההווה, ובדרמות על פי מוטיבים מן הקלסיקה. רבות מיצירותיו, ובכלל זה 'החתונה', עוסקות בדילמות מוסריות של ההווה ובגורלות טרגיים. סוגה נוספת ביצירתו הן הפואמות הליריות-אפיות שעניינן גיבורים, מעשים ואגדות מן העבר בפרספקטיבה של בעיות ההווה. 

את המחזה תרגם לעברית בר פומרנץ, משורר עברי יליד פולין שנרצח בשואה. ספר שיריו של פומרנץ, "כל השירים", ראה אור גם הוא במוסד ביאליק השנה (2021), בעריכת דוד וינפלד. 

המחזה 'החתונה' המובא כאן בצילום יצא לאור בוורשה בשנת תרצ"ח (1938). נוספו לו מבוא נרחב והערות הרחבה מאת דוד וינפלד, חוקר ספרות, מתרגם, מבקר, מסאי ועורך ספרותי, חתן פרס טשרניחובסקי לתרגום (2018) ופרס א.מ.ת. (2019).