רְבִי חֲנִינָא בֵּן דּוֹסָא
רוֹצֶה לְהָבִיא מַתָּנָה שֶׁל אַהֲבָה לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ
אַךְ בְּבֵיתוֹ אֵין כֹּל... כֵּיצַד הוּא יַצְלִיחַ לִפְתֹּר אֶת הַבְּעָיָה?
זֶהוּ סִפּוּר תַּלְמוּדִי עַל יְצִירָתִיּוּת, דִּמְיוֹן וְרָצוֹן
הַנְּחוּצִים לְכֻלָּנוּ כְּדֵי לְהַגְשִׁים חֲלוֹמוֹת.

אֶת הַסֵּפֶר כָּתְבָה חַנָּה שֶׁנְהָב, מְחַנֶּכֶת, סוֹפֶרֶת וְיוֹצֶרֶת
שֶׁמַּקְדִּישָׁה אֶת מִרְצָה לְהַנְחָלָת אַהֲבַת הַמִּקְדָּשׁ
וְהוּא מְלֻוֶּה בְּאִיּוּרִים שׁוֹבֵי-לֵב שֶׁהֵם פְּרִי שִׁתּוּף פְּעֻלָּה
בֵּין הַצַּיְרוּת שִׂמְחָה אֶבֶן חַיִּים וְשִׁירָן יִפְרַח.

הַסֵּפֶר מַתְאִים לְיַלְדֵי הַגַּן וּלְרֵאשִׁית הַקְּרִיאָה.
מֻבְטַחַת לָכֶם חֲוָיָה!