כְּרָאמֶל הַגּוּר הַמַּקְסִים נִמְצָא בְּצָרָה גְּדוֹלָה. אִם קֹדֶם רַק דָּן נִסָּה לְהִפָּטֵר מִמֶּנּוּ, עַכְשָׁו יֵשׁ לוֹ אוֹיְבִים מְסֻכָּנִים יוֹתֵר, שֶׁזּוֹמְמִים לַחְטֹף אוֹתוֹ מִמִּשְׁפַּחַת גֵ'רוֹם. לִילִי וְאָדָם מֻכְרָחִים לְהַפְעִיל אֶת כָּל כִּשּׁוּרֵי הַבַּלָּשׁוּת שֶׁלָּהֶם, לִפְנֵי שֶׁיִּהְיֶה מְאֻחָר מִדַּי...  

כְּשֶׁהָיִיתִי קְטַנָּה חָלַמְתִּי לִהְיוֹת סוֹפֶרֶת וּלְגַדֵּל חָתוּל מְדַבֵּר. חֲלוֹם אֶחָד הִגְשַׁמְתִּי, וְעַל הַשֵּׁנִי אֲנִי עֲדַיִן עוֹבֶדֶת. אֲנִי אוֹהֶבֶת אֶת בֶּן הַזּוּג שֶׁלִּי חָנָן וְאֶת הַבֵּן שֶׁלָּנוּ אֲבִישַׁי, אֲנִי אוֹהֶבֶת שׁוֹקוֹלָד וּסְרָטִים שֶׁל דִיסְנִי, אֲנִי אוֹהֶבֶת לְצַיֵּר לַמְרוֹת שֶׁאֲנִי בִּכְלָל לֹא יוֹדַעַת לְצַיֵּר, וַאֲנִי קוֹרֵאת עַד הַיּוֹם בְּעִקָּר סִפְרֵי יְלָדִים וְנֹעַר.
מֵאִירָה בַּרְנֵעַ־גוֹלְדְבֵּרְג

בְּגִיל שֵׁשׁ רָאִיתִי אֶת הַסֶּרֶט "אָלָדִין", וּמִיָּד יָדַעְתִּי שֶׁזֶּה מָה שֶׁאֲנִי הוֹלֵךְ לַעֲשׂוֹת כְּשֶׁאֶהְיֶה גָּדוֹל: לִיצֹר דְּמוּיוֹת מְצֻיָּרוֹת. וְאֵיזֶה מַזָּל שֶׁזֶּה בֶּאֱמֶת מָה שֶׁקָּרָה! אֲנִי יוֹצֵר אָנִימַצְיָה, אִיּוּרִים וְקוֹמִיקְס, אֲנִי אוֹהֵב לִרְאוֹת סְרָטִים, לַעֲשׂוֹת מֵדִיטַצְיָה, לִקְרֹא וְלִכְתֹּב. לֹא מִזְּמַן יָצָא סֵפֶר הַקּוֹמִיקְס הָרִאשׁוֹן שֶׁלִּי, "הַיֶּלֶד הַכָּחֹל".
נָדָב נַחְמָנִי