עַל הַחוֹלוֹת שֶׁעֲלֵיהֶם קָמָה הָעִיר תֵּל אָבִיב נִפְגָּשִׁים שְׁנֵי אֲנָשִׁים.
הֵם מוּזָרִים זֶה לָזֶה, לְבוּשִׁים לְגַמְרֵי אַחֶרֶת, וּבְוַדַּאי מְדַבְּרִים שָׂפָה שׁוֹנָה.
אֲבָל לְמַרְבֵּה הַפֶּלֶא יֵשׁ שְׁנֵי דְּבָרִים מְשֻׁתָּפִים שֶׁתֶּכֶף וּמִיָּד מִתְגַּלִּים לָהֶם.
הָאֶחָד — שְׁנֵיהֶם יְחֵפִים. וּמַהוּ הַשֵּׁנִי?