הרמן הסה ביקש כל חייו דיוקן חדש של אדם ושל אלוהים.
האדם הישן, פרי עיצובה של התרבות המערבית, היה אדם מפוצל:
מפוצל בין טוב לרע, בין העולם הזה לעולם הבא, בין גשמיות
לרוחניות ובין האל לשטן. במקביל לדיוקן אנושי זה היתה
גם האלוהות מפוצלת.: אל טוב, שמימי, צרוף רוחניות מזה
ושטן מכוער, מרושע, המולך על החומר ועל העולם הגשמי,
מזה. האדם המפוצל התכחש לצד "הצל" שבו, לרוע, וביקש
להיות מלאך טהור. אך מאבק זה, שהיה מבוסס על פיצול מלאכותי
של האדם ושל האלוהות הוליד רק חולי נפשי ומיעוט הצלם
האנושי. פיצולו של האדם ליצר טוב ויצר רע, ניצוץ אלוהי
מול קליפה שטנית, אנושיות מול זאביות, מתגלה להרמן הסה
כחלוקה מלאכותית ושטחית. לא זו בלבד שהיצר הרע אינו רע
באמת אלא שהנפש נושאת בחובה לא רק ניגודים אלא בפשטות
ריבוי עצום. האני הוא קוסמוס. האדם הוא השתקפות של המכלול.
יש בו דמויות אנוש רבות, זכריות ונקביות, יש בו מהדומם,
מהצומח ומהחיה. בכל נשמה עקבות המסע שלה דרך כל צורות
הקיום בנתיב האבולוציה. האדם הוא עולם שלם ומלא, המכיל
בזעיר אנפין את היקום הגדול. חזיון זה של השלם מתגלה
להרמן הסה בדמותה של האם הקוסמית. האם הקוסמית היא דיוקן
חדש של אלוהות, ארכיטיפ של אהבה ומוות, המאחד בתוכו
את כל ההפכים. המסע אליה הוא מסעו של האדם אל שלמותו,
חפותו, גאולתו הרוחנית. רק האם הגדולה מאפשרת לאדם לאהוב
באמת, למות ולהיוולד מחדש. רק אותה ברית של האני האישי
עם האנרגיה הקוסמית יכולה להעניק מימד עומק לחייו ופשר
למותו. האני האישי לא נמחק ונעלם מול החזיון של הכוליות
- הוא רק נפתח אל מלוא פונטנציאל החיים שבתוכו ואל שפעת
החיים שבמציאות. הספר "המסע אל האם הקוסמית" מנתח בבהירות
ובעמקות נושא זה שהוא מרכזי במהפכה שמבקש הסה לחולל
בכל מושגי הדת והמוסר של התרבות המערבית. הספר עורך השוואות
מעניינות עם הקבלה ועם תורות המזרח ומעניק פרשנות רעננה
ומקיפה למכלול יצירתו הספרותית של הרמן הסה. אין זה מחקר
ספרותי אקדמי בלבד. ניכרת בו היטב עוצמת ההזדהות והחיפוש
הרוחני האישי של מחברו. ספר זה מיועד לכל מי שאהב את
ספריו של הרמן הסה וביניהם סידהרתא, זאב הערבה, נרקיס
וגולדמונד, לכל מי ש"מחפש את עצמו" ואשר שאלת משמעות
הקיום האנושי נוגעת ללבו באופן האישי והעמוק ביותר.