עִם שַׁחַר קוֹל קָטָן וּמוּזָר קָטַע אֶת שְׁנָתִי. ”אָנָּא, צַיֵּר לִי כִּבְשָׂה.” מִצְמַצְתִּי. הַקּוֹל הִגִּיעַ מִפִּיו שֶׁל נָסִיךְ קָטָן וְשׁוֹבֵה לֵב. בֵּין הַכּוֹכָבִים נִסְתָּרִים שׁוּעָלִים, שׁוֹשַׁנִים וּנְסִיכִים. הַדְּבָרִים הַנִּסְתָּרִים הֵם הַיָּפִים בְּיוֹתֵר. טַיָּס, שֶׁמְּטוֹסוֹ הִתְרַסֵּק בְּלֵב הַמִּדְבָּר, מִתְעוֹרֵר בֹּקֶר אֶחָד וְרוֹאֶה מוּלוֹ יֶלֶד קָטָן וְיוֹצֵא דֹּפֶן. ”אָנָּא, צַיֵּר לִי כִּבְשָׂה,” מְבַקֵּשׁ הַיֶּלֶד. הַטַּיָּס שׁוֹלֵף עִפָּרוֹן וּנְיָר, וְכָךְ מַתְחִיל סִפּוּר קָסוּם עַל סוֹדוֹת הַדְּבָרִים הַחֲשׁוּבִים בְּיוֹתֵר בַּחַיִּים. מְעַטִּים הֵם הַסְּפָרִים שֶׁזָּכוּ לְמַעֲמָד כֹּה מְיֻחָד בְּרַחֲבֵי הָעוֹלָם כְּמוֹ ”הַנָּסִיךְ הַקָּטָן”. הַסֵּפֶר הַמְּקוֹרִי מֵאֵת אַנְטוּאַן דֶה סֶנְט-אֶכְּזוֹפֶּרִי שִׁנָּה אֶת חַיֵּיהֶם שֶׁל קוֹרְאִים רַבִּים, וְגִרְסָה חֲדָשָׁה וִיפֵהפִיָּה זוֹ שֶׁל לוּאִיז גְרֵייג וְשָֹרָה מָסִינִי תִּשְׁבֶּה אֶת לִבָּם שֶׁל הַצְּעִירִים יוֹתֵר בֵּינֵינוּ.