בַּסֵּפֶר הַחֲמִישִׁי בַּסִּדְרָה, הַחֹרֶף מַגִּיעַ לְאִי חַדֵּי-הַקֶּרֶן וְזוֹאִי מֻזְמֶנֶת לְבַקֵּר בִּירִיד הַקֶּרַח הַשְּׁנָתִי עִם חֲבֶרְתָּהּ הַטּוֹבָה אַסְטְרָה.

אֲבָל כַּאֲשֶׁר פְּתִיתֵי שֶׁלֶג מְכֻשָּׁפִים מַתְחִילִים לִפֹּל וְלַהֲפֹךְ אֶת חַדֵּי-הַקֶּרֶן לְפִסְלֵי קֶרַח, הַחֲבֵרוֹת מְבִינוֹת שֶׁזּוֹהִי מְזִמָּה חֲדָשָׁה שֶׁל שָׁאדוֹ, הַפּוֹנִי הַמְּרֻשָּׁע, וּמַחְלִיטוֹת לָצֵאת לִמְשִׂימַת הַצָּלָה חֲדָשָׁה. הַאִם הֵן יַצְלִיחוּ לַעֲצֹר אֶת שָׁאדוֹ בַּזְּמַן וּלְהַצִּיל אֶת אִי חַדֵּי-הַקֶּרֶן?