"קשה לדמיין ספר בן תשעים יותר עכשווי מזה." – Kirkus (starred review)

"יצירת מופת... לא ניתן להניחה מהיד." – Harper’s Bazaar

האופרמנים, שנכתב ב-1933, מתאר בזמן מאמת את הוורטיגו היומיומי הכרוך במעקב אחר דמוקרטיה ליברלית מתפרקת, דרך עיניה של משפחה יהודית בורגנית אחת.

בימיה התוססים של ברלין בעידן רפובליקת ויימאר, האופרמנים הם סמל למסורת וליציבות. אחד האחים אחראי על רשת חנויות הרהיטים המשפחתית שהקים הסב, אח שני הוא מנתח מצליח והשלישי חוקר ספרות גרמנית ומבקר מוערך. הם עשירים, ליברלים ועמודי תווך בקהילה, צאצאים גאים של תנועת ההשכלה הגרמנית. היטלר לא מהווה איום מבחינתם. ואז – למרבה הזוועה, הנאצים עולים לשלטון, והאופרמנים וילדיהם ניצבים בפני בחירה אכזרית – להסתגל, לברוח (אם יוכלו) או להתנגד.


"חלפו תשעים שנה מאז שהספר הזה ראה אור, אך הקריאה בו כיום היא כמו בהייה בגרוע מכול שמחכה לנו בשבוע הבא. יש בו הכול מכול וכול על הדרכים שבהן מדינה מאבדת קשר עם האמת." – New York Times

"החדשות מ-1933 הן עדיין חדשות, אם רק נדע כיצד להקשיב להן." – Tablet


"ישנם סופרים בודדים בני ימינו שיכולים להתחרות בכישרון יוצא הדופן של פויכטוונגר לאבחנות היסטוריות ולהבנת אופייה הייחודי של דמות." – New York Herald Tribune

ליון פויכטוונגר (1958-1844), מחברם של רבי-מכר היסטוריים, כמו היהודי זיס נודע בשנות העשרים והשלושים של המאה הקודמת בזכות שיתופי הפעולה היצירתיים שלו עם ברטולד ברכט ובשל הביקורת הגלויה שהשמיע נגד התנועה הנאצית כבר בימיה הראשונים. פויכטוונגר ואשתו הוגלו לצרפת, ובזמן מלחמת העולם השנייה נעצרו על ידי משטר וישי. הם ברחו לארצות הברית והשתקעו בלוס אנג'לס, שם נהפכו לדמויות בולטות בקרב קהילת המהגרים שכללה את ברכט, את תומס והיינריך מאן, אלפרד דבלין ורבים אחרים.