מְעַט אֲנָשִׁים מְעִזִּים לְהַזְמִין חֶדֶר בַּמָּלוֹן הַמְּשֻׁנֶּה שֶׁל סָבְתָא שֶׁלִּי. אֲבָל אֲנִי דַּוְקָא מַמְלִיצָה לָכֶם לְהִכָּנֵס אֵלָיו, אַחֶרֶת לֹא תַּכִּירוּ אֶת הַסָּבְתָא הֲכִי מַצְחִיקָה, מַגְזִימָנִית וַחֲזָקָה בָּעוֹלָם, הֲלֹא הִיא סָבְתָא טוּרְבּוֹ!

אָז מָה גָּרַם לַשֵּׁף הַנּוֹדָע זְרוּבָּבֶל לְהַגִּיעַ דַּוְקָא לְבֵית הַמָּלוֹן שֶׁל סָבְתָא? מָה קָרָה לוֹ כְּשֶׁטָּעַם מִסֻּפְגָּנִיּוֹת הַטּוּרְבּוֹ? מָה פֵּשֶׁר הַקּוֹלוֹת הַמַּפְחִידִים שֶׁעָלוּ מִן הַמִּטְבָּח בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה? וְהַאִם תְּנַצֵּחַ סָבְתָא טוּרְבּוֹ בְּתַּחֲרוּת הַסֻּפְגָּנִיָּאדָה הָעוֹלָמִית?

אֶת כָּל הַתְּשׁוּבוֹת תִּמְצְאוּ בַּסֵּפֶר הַשֵּׁנִי בְּסִדְרַת הַהַרְפַּתְקָאוֹת שֶׁל סָבְתָא טוּרְבּוֹ, שֶׁהִתְפָּרְצָה בִּתְנוּפָה אֶל מַדַּף הַסְּפָרִים הָעִבְרִי.

שֶׁלָּכֶם, קֶרֶן קָרֵנִינָה

נ.בּ:

שֶׁלֹּא תָּעֵזּוּ לִגְמֹר לִי אֶת הַסֻּפְגָּנִיּוֹת!