לְנֹעָה וּמַאיָה נִמְאַס כְּבָר שֶׁאַבָּא מֵעִיר אוֹתָן בְּכָל בֹּקֶר כְּדֵי שֶׁיֵּלְכוּ לְבֵית הַסֵּפֶר וְלַגַּן. הֵן הָיוּ רוֹצוֹת מַשֶּׁהוּ אַחֵר לְגַמְרֵי: שֶׁהַהוֹרִים יִשָּׁאֲרוּ בַּבַּיִת, יְשַׂחֲקוּ אִתָּן וְגַם יֵלְכוּ אִתָּן לַקַּנְיוֹן.
רֶגַע, וּמֵאַיִן יִהְיֶה לָהֶן כֶּסֶף לְבִלּוּי בַּקַּנְיוֹן?
אוּלַי מֵעֵץ הַכֶּסֶף שֶׁצּוֹמֵחַ אֶצְלָן בֶּחָצֵר?
הַבְּעָיָה הַיְּחִידָה הִיא שֶׁעֵץ הַכֶּסֶף נֶעֱלַם...
כָּךְ מַתְחִיל מַסַּע הַהַרְפַּתְקָאוֹת שֶׁל נֹעָה וּמַאיָה, שֶׁמְּגַלּוֹת שֶׁכֶּסֶף לֹא בֶּאֱמֶת צוֹמֵחַ עַל הָעֵצִים.

לְאָן נֶעֱלַם עֵץ הַכֶּסֶף הוּא סֵפֶר רִאשׁוֹן בַּסִּדְרָה "כַּלְכָּלָה בְּגֹבַהּ הָעֵינַיִם", שֶׁבָּהּ יֻצְּגוּ לִפְנֵי הַיְּלָדִים נוֹשְׂאִים שׁוֹנִים בְּכַלְכָּלָה וּבְצַרְכָנוּת בְּאֶמְצָעוּת הַרְפַּתְקָאוֹת שֶׁעוֹבְרוֹת הָאֲחָיוֹת נֹעָה וּמַאיָה.