סָבְתוּשׁ, מָתַי תָּבוֹאִי אֵלַי?
- בְּשַׁבָּת!
- בְּשַׁבָּת?
- כֵּן, שַׁי-לִי. מִצְטַעֶרֶת, עַד שַׁבָּת אֲנִי מְאוֹד-מְאוֹד עֲסוּקָה. יֵשׁ לִי יְשִׁיבוֹת עֲבוֹדָה בְּכָל רַחֲבֵי הָאָרֶץ, אָז מִכָּל עִיר אָבִיא לָךְ מַתָּנָה אַחֶרֶת. אַתְּ שְׂמֵחָה?
- לֹא....

סָבְתוּשׁ, בְּנִגּוּד לַסָּבְתָא שֶׁל פַּעַם, לֹא עוֹמֶדֶת בַּמִּטְבָּח וּמְבַשֶּׁלֶת מָרָק. הִיא אִשָּׁה צְעִירָה, תּוֹסֶסֶת וּפְעִילָה. אֲבָל הִיא אוֹהֶבֶת אֶת נְכָדֶיהָ לֹא פָּחוֹת מֵהַסָּבְתוֹת שֶׁל הַמֵּאָה שֶׁעָבְרָה.
סְמָדַר שִׁיר, סוֹפֶרֶת הַיְּלָדִים הָאֲהוּבָה, כַּלַּת פְּרַס מִפְעַל חַיִּים בִּתְחוּם סִפְרוּת הַיְּלָדִים שֶׁל הַמֶּרְכָּז הַיִּשְׂרְאֵלִי לְחַדְשָׁנוּת בַּחִנּוּךְ, וְסָבְתוּשׁ שֶׁל שַׁי-לִי, חוֹנֶכֶת סִדְרָה חֲדָשָׁה – "סִפּוּרֵיסָבְתוּשׁ".