לְכָל יַלְדָּה יֵשׁ פֵיָה שֶׁהִיא רַק שֶׁלָּהּ.

וְרַק הִיא יוֹדַעַת אֵיךְ הִיא נִרְאֵית, וְרַק אִתָּהּ הַפֵיָה הַזֹּאת מְדַבֶּרֶת, וְרַק עָלֶיהָ הִיא שׁוֹמֶרֶת. אֲבָל מָה קוֹרֶה כְּשֶׁהַפֵיָה פִּתְאֹם נֶעֱלֶמֶת? אֵיךְ מוֹצְאִים אוֹתָהּ? אֵיךְ גּוֹרְמִים לָהּ לַחְזֹר?

שָׁלֹשׁ יְלָדוֹת יוֹצְאוֹת לְמַסַּע הַרְפַּתְקָאוֹת נוֹעָז, נְחוּשׁוֹת לִמְצֹא אֶת הַפֵיוֹת שֶׁלָּהֶן. מַסָּעָן בֵּין סִפּוּרוֹ הַמְּהַפְּנֵט שֶׁל עוּזִי וַייל
וּבֵין הָאִיּוּרִים מְלֶאכֶת הַמַּחְשֶׁבֶת שֶׁל אִירִיס דֶה בּוֹטוֹן,
הוֹפֵךְ לְסֵפֶר מְקוֹרִי וּמְרַגֵּשׁ.


עוּזִי וַייל הוּא סוֹפֵר, מְתַרְגֵּם וְתַסְרִיטַאי.

אִירִיס דֶה בּוֹטוֹן הִיא מְאַיֶּרֶת וְיוֹצֶרֶת,
הַמִּתְמַחָה בַּעֲבוֹדָה עִם יְלָדִים.