תיאור:
המסות המקובצות כאן בדמדומי האלים, על גדולי הספרות הרוסית ועוד, אינם דומות בשום דבר למשהו שהקוראים העבריים הורגלו אליו, האם אלה הם סיפורים על סופרים, על מקומותיהם, על חייהם? האם אלה הם מאמרים של ביקורת ספרותית המתחזים לעלילות ומשלים? שירה וניתוח גם יחד? אף אחד לא כותב כמו מאיה קגנסקיה – לא על ספרות ולא על מציות שמעבר לה. היא מכעיסה, היא מצחיקה, היא מלמדת, היא מתגרה בקורא- אבל לרגע, אף לא לרגע אחד, אין היא משעממת !
מאיה קגנסקיה היא הקול המלווה באופן קבוע את הגל העברי החדש של תרגומי המופת מן הספרות הרוסית הגדולה, וקולה נשמע רוסי עוד מאוד, אבלי היא בא מתוכנו, מירושלים. ואכן, בכמה מן הרשימות המפתיעות בדמדומי אלים היא משתפת אותנו בצמיאות המוזרה הזאת, לכתוב על ספרות רוסית ולחיות בפאתי ירושלים. והיא טוענת: תתכבד נא המציאות ותואיל להשתחוות בפני גבירתה, הלוא היא הספרות.
וכך הם עומדים אצלה כולם בשורה: דוסטויבסקי, בולגקוב, נובוקוב, צווטאייבה, סולז´ניצין... ולפניהם צועד לו סטלין "שלה".
"מאז התקופה של אנה אחמטובה, לא קראתי פרוזה רוסית פיוטית כמו זו של מאיה קגנסקיה."
234 עמודים.
מחיר: 84.00 ₪