תיאור:
4 סוסים מושכים עגלה בבוץ העמוק, עליה נאנחת היולדת. עולים על מסילת רכבת העמק. העגלה קופצת על האדנים. רכבת העמק האיטית עלולה להגיע... מתקרבים לצריף בית החולים במעיין חרוד. לפתע, מתהפכת העגלה מגשר וכולם נזרקים לבוץ. בכי תינוקות ראשון - איטה שוורצמן נולדה מן הבוץ.
הכינין, התרופה נגד הקדחת היתה מרה ממות. לכן, פעם בשבוע הזריקו לנו, לילדי עתלית, את הכינין. רק ראינו את ד``ר הלל יפה מגיע על חמורו - קפצנו מחלונות בית הספר ונמלטנו מפחד הזריקות. המורים רדפו ולכדו אותנו.
הזריקות הרבות שחטפנו, הותירו בכל ישבן שתי גבשושיות קשות - סימן ואות הקיים בישבנינו עד היום, יותר מ80- שנה - אות ``מסדר אבירי המלריה``.
ילדי הכפר הערבי הונין ערכו לנו, ילדי כפר גלעדי, קבלת פנים חמה. יצאנו אל הגורן לשחק כדורגל. השופט היה המורה שלהם, ערבי נוצרי. כאשר הכדור (חבילת סמטרטוטים) הגיע לרגליו, מרוב התלהבות רץ, ובעט ותקע לנו גול!
סיפורים מרגשים כאלה נשלחו אלינו מארכיונים של מאות ישובים. מיינו וריכזנו חלק קטן מהסיפורים, המשתרעים על יותר מ100- שנות ציונות - 100 שנות אגדה. כל סיפור יכול להיות פרק ב``בית קטן בערבה`` משלנו, ארצישראלי.
``ארץ אגדה``, ``ציפורי אגדה`` ועוד היד נטויה.
עמוס בר - מחנך ומורה לטבע, סופר ילדים ועורך ``פשוש``, העתון לילדים של החברה להגנת הטבע. נולד ב1932- במושב תל עדשים, משם עבר לתל אביב. אחרי שרותו בצה``ל היה חבר בקבוץ רביבים. כיום תושב הישוב הקהלתי שערי תקוה. פרסם עד כה 23 ספרי ילדים ונער, בעקר בנושאי טבע, ארץ ישראל וחויות ילדות.
סיפוריו הפכו לנכסי צאן ברזל במערכת החינוך, ומופיעים ברב המקראות לתלמידים.
מחיר: 88.00 ₪