אלפי שנים, נתפסה השינה כחלק בלתי נפרד מסדרי בראשית- עדות לחכמתו של הטבע, או לבינתם של האלים.השאלה `מדוע אנו ישנים?` לא הטרידה מנוחתו של איש. שינה נראתה מצב שהפריד בין יום פעילות אחד למשנהו, מצב בו לא קרה, כביכול, דבר, זולת חלומות, בהם לא ראה איש חלק מן השינה עצמה, אלא תוצאה של השפעה חיצונית על האדם הישן. השינה היתה פסק הזמן שבין ברכת `לילה טוב` לברכת `בוקר טוב` ותו לא."מה באמת מכיל לילה אחד של שינה? על כך מספר לנו פרופ` פרץ לביא, בכישרון הבעה בלתי רגיל, המבוסס על ידע מקצועי רב ועל תפישות חדשות של פיזיולוגיית השינה והחלום, ביניהן קונספציית `האיזור האסור` של ההירדמות". (מישל ז`ובא, ליון, צרפת 1992)עולמה הקסום של השינה, תורגם ל- 16 שפות וזכה לביקורות נלהבות.