יַרְדֵּן הַקְּטַנָּה מַתְחִילָה גַּן שֶׁל בּוֹגְרִים, שָׁם הִיא רוֹצָה לִלְמֹד לְצַיֵּר אַךְ חוֹשֶׁשֶׁת לְנַסּוֹת. הַגַּנֶּנֶת מְלַמֶּדֶת אֶת הַיְּלָדִים שֶׁמִּצּוּרַת הָעִגּוּל אֶפְשָׁר לְצַיֵּר הָמוֹן דְּבָרִים. יַרְדֵּן אוֹזֶרֶת אֹמֶץ, מְנַסָּה, מַתְמִידָה וּמַצְלִיחָה – הַכֹּל מִכֵּיוָן שֶׁהִיא מַאֲמִינָה בְּעַצְמָהּ.
כַּמָּה פְּעָמִים שְׁמַעְתֶּם מִצַּד הַיְּלָדִים: "אֲנִי לֹא יוֹדע/ת", "אֲנִי לֹא יכוֹל/ה"?
לַיְּלָדִים בַּגִּיל הָרַךְ יֶשְׁנָהּ נְטִיָּה לְחֹסֶר בִּטָּחוֹן. עֻבְדָּה זוֹ לְעִתִּים גּוֹרֶמֶת לָהֶם לְהִמָּנַע וּלְהַפְסִיק לְנַסּוֹת.

מַטְּרַת הַסֵּפֶר הִיא לְהַעֲצִים אֶת הַקּוֹרְאִים הַצְּעִירִים בְּדֶרֶךְ יְצִירָתִית, מַעֲצִימָה וּמְעוֹרֶרֶת הַשְׁרָאָה, וּלְהַרְאוֹת לָהֶם שֶׁאִם רַק יַאֲמִינוּ בְּעַצְמָם וּבִיכוֹלוֹתֵיהֶם – אֵין גְּבוּל לַתְּמוּרָה שֶׁיְּקַבְּלוּ. תְּחוּשַׁת מְסֻגָּלוֹת וֶאֱמוּנָה עַצְמִית הֵן תְּכוּנוֹת שֶׁיֵּשׁ לְחַזֵּק מֵהַגִּיל הָרַךְ, וְיַרְדֵּן מְגַלָּה בַּדֶּרֶךְ אֶת הָאֱמוּנָה הָעַצְמִית שֶׁתַּשְׁפִּיעַ עַל עֲתִידָהּ. 
נוֹסָף עַל כָּךְ, הַסִּפּוּר מְלַמֵּד עַל רֵאשִׁית הַצִּיּוּר בַּגִּיל הָרַךְ – וְעַל הַמַּעֲבָר מִשִּׁרְבּוּט חָפְשִׁי לְצִיּוּר יִצּוּגִי. צוּרַת הָעִגּוּל מְאַפְשֶׁרֶת לְיַלְדֵי הַגַּן לִיצֹר כַּמָּה פְּרִיטִים שֶׁמֻּכָּרִים לָהֶם מֵחַיֵּי הַיּוֹם-יוֹם.