אָדִיס, יֶלֶד קָטָן, שׁוֹבָב, רוֹאֶה הַכּוֹל בְּשָׁחוֹר לָבָן. בְּלִי מֵשִׂים לֵב וּבְתַת הַמּוּדָע, יוֹצֵא אָדִיס לְמַסָּע מֻפְלָא, מַסָּע הַמַּפְגִּישׁ אוֹתוֹ עִם גַּמָּדֵי הַצְּבָעִים, הַמְּאִירִים לוֹ אֶת דַּרְכּוֹ בֵּין הַשְּׁבִילִים. בְּסוֹף הַמַּסָּע, אָדִיס מְגַלֶּה כִּי צֶבַע הַשָּׁחֹר הוּא רַק בְּעֵינָיו וְשִׁלּוּב הַצְּבָעִים הֵם מְאוֹר חַיָּיו.

אֲשֶׁר (מׇסְרָשָׁה) טָרְקִין, בן 34, נשוי לאלמז ואב לשלוש בנות. אשר, אמו ושתי אחיותיו הגיעו לארץ ישראל ב"מבצע שלמה", בשנת 1991, כשהוא ילד בן 4. לראשונה, לפני כשנתיים, חש אשר צורך לכתוב ספר ילדים שיתן מענה למה שהחסיר בילדותו. אל המסע למימוש כתיבת ספא הילדים צרף את ד"ר חדוה טרגר, מאמנת אישית, סופרת, ומשוררת.

ד"ר חדוה טרגר: "כשאשר פגש אותי לראשונה הבנתי כי מאחורי הרצון לכתוב סיפור ילדים קיים סיפור חיים מרתק של ילד קטן שאביו היה קצין בצבא באתיופיה, ולא חזר מאחת המשימות הצבאיות. אביו, אדיסו, הוגדר כנעדר, ומאז נעלם מחייו. אשר הורגל לחיות בלי אבא והמחשבה לגדול עם חוסר זה הייתה טבעית. אחר שהתחתן והביא את בנותיו, החלו להתגבר געגועיו לאביו. היעדרותו של אביו החזירה את אשר לילד העצוב, אשר גווני צבעי השמחה נעדרו ממנו. הגמדים בפנטזיה מילאו את החסר וצבעו את חייו בצבעי תקווה.