קְרִיאַת-שְׁמַע במסגד
"והנה חכם נסים מרחף לצידי, מביט בי בעיניו הטובות ולוחש לי בקול מלאכי: קְרָא בְּנִי, קְרָא! ח'וֹ כְּנִישְׁתָּא נוֹשָׁאן יָא - הֲרֵי כְּנֶסֶת זוֹ שֶׁלָנוּ הִיא. אחרי זה הצניע את גופו כלא היה, וחמק לתוך ארון הספרים.בו ברגע דרשתי את עלבונו, ואת עלבונה של הכנישתא""

בדרכו המרתקת והייחודית מבקש הכותב להנחיל לדורות הבאים את מורשת עדתו הרחבה והשורשית, ואת מכמניה הגנוזים. הוא מיטיב לבטא את כל אלה ברהיטות ובשפה קולחת, הן בקטעי הפרוזה הזורמת והן בשירה הענוגה, האגודים ושזורים יחד ביד אמן.קורות חייהם של האנשים מתוארים באורח כה מופלא, עד כי הם הופכים לממשות לעיני הקורא. קראתי את הספר בשקיקה ויצאתי ממנו עשיר יותר"
יעקב יעקב, סופר
יו"ר מדור ספרות במשרד התרבות