תיאור:
שָׁלוֹם,
קוֹרְאִים לִי בּוּקִי.
פַּעַם קָרְאוּ לִי בְּשֵׁם אַחֵר
אֲבָל אֲנִי לֹא זוֹכֵר מַהוּ,
הָיִיתִי קָטָן, גּוּר.
לָקְחוּ אוֹתִי בַּמְּכוֹנִית,
וְנָסַעְנוּ וְנָסַעְנוּ עַד
שֶׁהִגַּעְנוּ לְשָׂדֶה גָּדוֹל,
וְשָׁם פָּתְחוּ אֶת דֶּלֶת הַמְּכוֹנִית
וְ... וְ... זָרְקוּ אוֹתִי הַחוּצָה!!!
בעליו של בוקי הכלבלב לא רצו בו ונטשו אותו בשדה גדול. למזלו, אנשים טובים אספו אותו, ולאחר פרק זמן קצר במכלאת הכלבים אימצו אותו והביאו אותו אל ביתם.
הסיפור, המסופר מנקודת מבטו של הכלב בוקי, מעלה את המודעות לאימוץ חיות חסרות בית, ומדגיש את תרומתן של חיות המחמד לבני המשפחה, במיוחד לילדים אך גם למבוגרים.