תיאור:
150 עמודים
יגאל תומרקין כותב כזורמת לה התודעה, כשהיד עייפה מהפטיש והנפש כמהה למסע. אז מתעורר בו הגירוי להריץ מילים מנקודה דמיונית – בהיסטוריה, בנפש או בצורה. לומר: כך היה, כך בדיוק, או לא בדיוק, ואולי אף לא היה כלל, ובכל זאת משהו קרה.
לקט הכתבים הזה, שחוברו במשך כשני עשורי שנים, מובא כאן בלוויית 23 ציורים ורישומים שהועיד להם האמן.