בימים של לענה ודבש נפרשים פרקי חייה המרתקים של המשוררת הארצישראלית הראשונה אסתר ראב, שנולדה בפתח תקוה בסוף המאה ה-19. אביה, יהודה ראב, היה ממייסדי המושבה העברית הראשונה. שיריה החלו מתפרסמים בראשית שנות ה-20 וספרה הראשון "קמשונים" הופיע ב-1930.

דבש חייה היו שנות ילדותה במושבה, נופי ארצה על החי והצומח שבהם, עושרה, ידידיה, ביתה בתל אביב שהיה מקום מפגש לסופרים ולציירים בראשית שנות ה-30, ויותר מכל - שיריה, שנכתבו במרוצת יותר משישים שנה, עד סמוך למותה בגיל 87; וימי לענה - אלה היו אכזבות אהבותיה ונישואיה, שנות שתיקתה, ערירותה, עונייה והיותה חשוכת-ילדים ונרדפת בסיוטיה.

על שירתה כתב הסופר יהושע קנז: "קריאה בשירים אלה היא חוויה ארצישראלית, ים-תיכונית, חוויה אמנותית ממדרגה גבוהה שהמשוררת אסתר ראב היא אולי הראשונה אשר נתנה לה ביטוי כה עז וטהור."

בן אחיה, הסופר אהוד בן עזר, עסק שנים רבות בהוצאה לאור של כל כתביה, שירה ופרוזה, באיסוף כל מה שנדפס בעיתונות מפיה ועל אודותיה, בפענוח יומניה וחליפת המכתבים הענפה ממנה ואליה, בריאיון ובאיסוף עדויות על חייה - ומכל אלה, ומתוך קרבתו אליה, כתב סיפור רחב יריעה על חייה ועל תקופתה.