"ישב בילי ליד השולחן, והדרקון התיישב על השולחן. בדרך כלל אסור היה לשבת על
השולחן, אבל מה יכלה אמא להגיד? הלא היא כבר אמרה שאין דבר כמו דרקון, ואם אין דבר
כזה, אי אפשר להגיד לו שירד מהשולחן."
ביל ביקסבי התעורר בוקר אחד ומצא בחדרו דרקון. הוא רץ לספר לאימו על ידידו החדש,
אך אמא טענה בתוקף ש"אין דבר כזה". והדרקון? - הוא גדל, וגדל, וגדל, וגדל, עד ש...
מה עושה ילד שיש לו ידיד שאף-אחד לא מאמין בקיומו? איך משכנעים את אמא שהחלומות הם
מציאות, והמציאות-חלום? ספורם של בילי ביקסבי וידידו הדרקון, נותן - בדרך משעשעת
ובציורים עליזים וססגוניים - כמה תשובות מעניינות!