לְאַנָּה יֵשׁ מַזָּל שֶׁיֵּשׁ לָהּ שְׁתֵּי חֲבֵרוֹת הֲכִי טוֹבוֹת –כָּכָה הַכֵּיף הוּא כָּפוּל. הִיא מִתְרַגֶּשֶׁת לִקְרַאת הַיְּצִיאָה עִם סֵיידִי וְעִם אִיזַבֶּל לַטִּיּוּל הַכִּתָּתִי לְגַן הַחַיּוֹת.

אֲבָל כַּאֲשֶׁר שְׁתֵּי הַחֲבֵרוֹת הֲכִי טוֹבוֹת שֶׁל אַנָּה מַעֲדִיפוֹת כָּל הַזְּמַן דְּבָרִים שׁוֹנִים, אַנָּה מַרְגִּישָׁה תְּקוּעָה בָּאֶמְצַע. סֵיידִי רוֹצָה שֶׁאַנָּה תִּרְאֶה אִתָּהּ אֶת אוֹכֵל הַנְּמָלִים, אֲבָל אִיזַבֶּל רוֹצָה לְבַקֵּר אֶת הַצָּב. אִיזַבֶּל מוֹשֶׁכֶת אֶת אַנָּה לְעֵבֶר בֵּית הַגְּמַלִּים, אֲבָל סֵיידִי מוֹשֶׁכֶת אוֹתָהּ לְעֵבֶר הַגִּ'ירָפוֹת. אַנָּה מַרְגִּישָׁה שֶׁהֵן כְּאִלּוּ מְשַׂחֲקוֹת בִּמְשִׁיכַת חֶבֶל, וְהִיא עַצְמָהּ הַחֶבֶל!

אֵיךְ תּוּכַל אַנָּה לִשְׁמֹר עַל הַחֲבֵרוּת בְּלִי לִגְרֹם לְצָרָה כְּפוּלָה?