תיאור:
ספר זה , המופיע לראשונה בעברית , עוסק לטעמי באחד התחומים המרתקים ביותר
במדע המדינה והוא ניתוח תופעת הסימביוזה המוחלטת בין שתי זירות אשר עוברות
בעשורים האחרונים שינויים דרמטיים — הזירה הפוליטית והזירה התקשורתית . אם
בעבר היה נהוג , גם במחקר האקדמי וגם בשיח הציבורי , להתייחס אל הזירות האלה
כאל שני מרחבים נפרדים — הרי שכיום לא נוכל להבין את המערכת הפוליטית מבלי
שנלמד את ההשפעות המפליגות שיש לייצוגים של מערכת זו באמצעי תקשורת
ההמונים ; כמו שאי אפשר להבין את המוצר העיתונאי כיום מבלי לבחון את השינוי
המפליג שעבר על המיוצגים — קרי , על השחקנים הפוליטיים .
ייצוגי הזירה הפוליטית באמצעי התקשורת מושפעים כמובן מהשינויים המואצים
המתחוללים במקצוע העיתונאות , בעבודת העיתונאים , במעמד העיתונות , בתפקיד
שיש לה בזירה המדינתית והגלובלית , וכאמור במוצר המוגמר המוגש לצרכני
התקשורת . למוצר זה חשיבות מפליגה : הוא אמור לשרת אותנו כאזרחים מיודעים
המסוגלים לקבל החלטות מושכלות במשטרים דמוקרטיים . העובדה שיותר מאי פעם
התקשורת מוגדרת לא רק ככלב השמירה של הדמוקרטיה , אלא גם כעסק כלכלי ,
משפיעה על ייצוגם התקשורתי של הפוליטיקה ושל הפוליטיקאים כחלק משיח
הבידור הקל והתרבות הפופולארית . במקום ליידע את ציבור הבוחרים על הסוגיות
הפוליטיות כפי שהיה נהוג באמצעי התקשורת בעבר , הם מלעיטים אותנו כיום
בבידור פוליטי .
הזירה הפוליטית אינה אותה הזירה אשר הכרנו במדע המדינה הקלאסי : מעמד
המדינה נחלש , כך גם מעמד המפלגות , הצטמצמה יכולת המנהיגים לפעול , סוגיית
רם לנדס , שהיה מנהל חברת החדשות של ערוץ , 0 הסביר בריאיון ל "ידיעות אחרונות "
6( ביוני ) 2008 כי "חדשות בטלוויזיה הן ז 'אנר רגשי . אם כך , אז מה ההבדל בין חדשות
לטלנובלה ? זה בידור וזה בידור " . בטלוויזיה , לפי לנדס , אין שום דבר חוץ מתקשורת רגשית .
"אם היא לא מרגשת , היא לא נוגעת באנשים ואז הם לא רואים אותה . אם טלנובלה זה
תיאטרון , אז חדשות הן תיאטרון יפני במובן שזה תיאטרון של ניואנסים " . לפי לנדס , אלה
שחושבים כי מציאות חדשה זו היא מסוכנת , היו רוצים לקבל תמונת עולם מסודרת . "הם
רוצים לחשוב שחדשות זה חדשות ובידור זה בידור . אבל למעשה שניהם בעצם משחק.
מחיר: 72.00 ₪