ארבעה אסירים חולקים תא בבית כלא לאסירים פוליטיים באיסטנבול. הם אינם חולקים פרטים מעברם ומכירים זה את זה רק בכינויים: הסטודנט, הרופא, הספר והדוד. בזמן שהם אינם נלקחים לחקירות וסובלים עינויים, הם מצמידים זה לזה את גופם בניסיון להביס את הקור הנורא ומספרים סיפורים. ככה אולי יצליחו לשמור על שפיותם, לדמיין שהם במחיצת האנשים האהובים עליהם ולהעביר את הזמן, שנדמה שקפא בין כותלי הכלא. הסיפורים והחידות, חלקם משעשעים, רומנטיים ואפילו מותחים, קשורים כולם לעיר המרהיבה והאהובה, על ארמונותיה ושווקיה הססגוניים, שממשיכה לפעום מעליהם. אלא שההפרדה בין איסטנבול המתקיימת במחשכים לזו העליונה, על שתי מערכות הזמן השונות שלהן, מתחוורת כמלאכותית, שכן במציאות השתיים הן אותה האחת.