מאז ומתמיד נמצא הקונטרבס בתחתית הסולם בתזמורת. ``מובן שהיו, מה שקוראים, תהפוכות. האחרונה התרחשה בערך לפני 140 שנה, בסדר הישיבה. אז הושיב וובר את כלי המתכת מאחורי כלי הקשת, זה היה מהפך אמיתי. לקונטרבסיסטים לא יצא מה כלום, גם כך וגם כך אנחנו יושבים מאחור, אז כמו היום``.
לנגן הקונטרבס, הקונטרבס הוא אהובה, ידיד, אוייב או בלשון המחבר: ``היה לי פעם דוד, שהיה תמיד חולה ותמיד התלונן שאף אחד לא דואג לו. זהו הקונטרבס. כשבאים אליך אורחים, הוא מיד הופך את עצמו למסמר הערב. כולם כבר מדברים רק עליו...``

על הספר אומר פטריק זיסקינד: ``נולדתי באמבק על גדות אגם שטנברג, ואינני מנגן בקונטרבס אלא בפסנתר... מדובר איפוא, בין שפע של רבדים אחרים, בקיומו של אדם בחדרו הקטן``.