שי"ר, שלמה יהודה רפפורט (גליציה, 1790 – בוהמיה, 1867), היה תלמיד חכם ואיש אשכולות פורץ דרך. מי שנודע מצעירותו כאחד מראשיה של תנועת ההשכלה היהודית ומאבות "חוכמת ישראל" כיהן בשלושים השנים האחרונות לחייו ברבנות, בעיקר בקהילת פראג החשובה. הוא היה מחבר פורה בשלל סוגות, משורר ומתרגם, חוקר היסטוריה ולשון, הוגה ומסאי, חלוץ הביקורת הספרותית העברית, ממעצבי השיח הכלל-יהודי החדש ופולמוסן נמרץ נגד קצוות החברה היהודית של זמנו – החסידים מזה ופורקי המסורת מזה.

נאמנותו של שי"ר למסורת הדתית ולכהונה הרבנית מכאן, ומחויבותו להשכלה ולמדעי היהדות מכאן, השתלבו בטבעיות במשנתו, והוא אף גיבש מהן תודעה לאומית יהודית חדשה, שיש בכוחה להתמודד עם אתגרי המודרנה ועם מגמות הקיטוב בעם. הביוגרפיה האינטלקטואלית שי"ר חדש: שלמה יהודה רפפורט – רבנות, השכלה, לאומיות מבקשת להאיר מחדש את דמותו ופועלו ובפרט לעמוד על תרומתו הסגולית לכינונה של הלאומיות היהודית המודרנית. לנוכח התפקיד הבולט שמילא בהתפתחותן של מגמות מרכזיות בחיי הרוח של יהדות אירופה במאה ה-19, ההתחקות אחר תחנות חייו היא גם מסע מאלף בנתיבות ההיסטוריה התרבותית היהודית המודרנית.