"אנחנו נקודת דממה מוחלטת בים של תוהו ובוהו.

         לא מביטים זה בזה. בקושי נושמים..."

פליסיטי ויילד מעולם לא חיפשה תהילה.

למרות זאת, התהילה מצאה אותה.

ואיתה הגיע מטען של הבטחות שהופרו ושל פרידות כואבות.

מאז עזבה את אור הזרקורים – והתרחקה מריידר וודס – היא יצרה לעצמה חיים חדשים.

חיים שקטים. פשוטים. חסרי דרמה.

חסרי מוזיקה.

זה כל מה שהיא חשבה שהיא רוצה.

אז למה היא הרגישה שחייה חלולים כל כך?

היא הבטיחה לעצמה שלעולם לא תחזור.

לא למוזיקה.

לא ללוס אנג'לס.

לא אליו.

אבל כשבעל כורחה היא נאלצת למלא את ההתחייבויות החוזיות שלה,

פליסיטי שוב מוצאת את עצמה מתמודדת עם החיים שחשבה שהשאירה מאחור...

 ועם הגבר ששבר את ליבה לחתיכות.

"מתלקח" הוא החלק השני בדואט הרומנטי "מתלקחים",

אשר מביא לסיום את סיפור אהבתם הבלתי נשכח של פליסיטי וריידר.

האם הם ימצאו את דרכם חזרה זה אל זה?

האם אהבתם תתלקח שוב ותבעיר את הבמה?

אומרים שברק לעולם לא מכה באותה נקודה פעמיים...

       אלא אם האהבה שלך היא סערה מושלמת.