הגיוס לצבא ועזיבת הקן נועדו להציב את חיילינו בקו האש ולהכין אותם למלחמה. אך מה שמונח לפניכם אינו סיפורה של התלקחות אפית, אלא, בראש ובראשונה, מאבק יומיומי על התמודדות עם שגרה זרה ועוינת.

גיבורת הנובלה היא חיילת, והסכנות הצבאיות האורבות לה נחשפות במונולוג חד: את מקום ה"אויב" ממלאות תורנויות המטבח ולמופעי האימה אחראיות חברותיה לחדר. הדריסה של חירויות הפרט והמחסור בפרטיות ובאינטימיות מתפוצצים בפניה כרימוני הלם. המציאות החדשה שאליה נקלעה הופכת את החיילת שלנו לפצצה אנושית מתקתקת. 

דרך חדרים משותפים, מקלחות ושירותים, משרדים תת קרקעיים, מסדרים ושמירות, במקצב סטטי כמעט של זמן שאינו זז, פאולינה טוכשניידר מובילה את הקורא אל לב מלחמתה של חיילת, בפרוזה עירומה המצטיינת בהבחנות מבריקות, אירוניה שחורה וחן רב. בין צחוק מתגלגל לתזוזה בחוסר נחת, אנו מגלים כי הדבר היחיד שנותר להיאבק עליו הוא הסובייקטיביות.