הִיכּוֹנוּ לְמַסָּע מְרַתֵּק וְרֵיחָנִי שֶׁמַּתְחִיל בְּמַעֲרֶכֶת הָעִיכּוּל וּמִסְתַּיֵּים... טוֹב, אַתֶּם כְּבָר יוֹדְעִים אֵיךְ.

כְּלָבִים מַפְלִיצִים. חֲתוּלִים מַפְלִיצִים. סוּסִים מַפְלִיצִים (הָמוֹן, אַגַּב), אֲבָל מָה בְּנוֹגֵעַ לִנְחָשִׁים? אוֹ עַכְּבִישִׁים? הַאִם תְּמָנוּן מַפְלִיץ? וְאִם כֵּן, מָה בְּדִיּוּק יוֹצֵא לוֹ בַּפְלוֹץ? וְדִינוֹזָאוּרִים – חֲשַׁבְתֶּם פַּעַם אֵיךְ נִשְׁמָע פְלוֹץ שֶׁל חַיָּה כָּל כָּךְ גְּדוֹלָה?

 

"הַאִם הֵם מַפְלִיצִים" הוּא מַדְרִיךְ מַדָּעִי (בֶּאֱמֶת!) לִנְפִיחוֹת בַּעֲלֵי חַיִּים. הַקּוֹרְאִים הַצְּעִירִים יְגַלּוּ אֵילוּ חַיּוֹת פּוֹלְטוֹת גָּזִים (וְאֵילוּ לֹא!), לְאֵילוּ חַיּוֹת הַפְלוֹצִים הַמַּסְרִיחִים בְּיוֹתֵר, אֵיזוֹ חַיָּה מַפְלִיצָה הֲכִי הַרְבֵּה, וְלָמָּה בְּעֶצֶם לִפְלוֹצִים יֵשׁ רֵיחַ יִיחוּדִי כָּל כָּךְ.