התרבות הקלאסית ששיאיה באתונה היו במאות החמישית-רביעית לפנה"ס וברומא במאות
הראשונה לפני הספירה והראשונה לספירה, ממשיכה גם כיום לעורר רגשות הערצה.
לא בכדי, היא מהווה את הבסיס לתרבות האירופית שהובאה גם ליבשות אחרות.

גם אבותינו לא היו אדישים ולשתי התרבויות מתייחסת היהדות בשימת דגש על האסתטיקה תוך
שימוש בתיבות "יפייפותו של יפת" ביחס ליוונים ו"כמה נאים מעשיה של אומה זאת (קרי 'הרומאית')".
למרות האיסור הגורף על קריאת כתבי עכו"ם, הוחרגו בתלמוד (סדר טהרות) והוגדרו ככאלה ש"אינם
מטמאים את הידיים" , יצירותיו של אחד המכונה 'המירס' ונראה שמדובר ב.......הומרוס.
האיסור האמור לא מנע מן המוסד היהודי ההלכתי העליון לשאת שם יווני : ' סנהדרין' !

זולת תרומתה המכרעת והמתמשכת לעולם המונחים המודרני, די אם נציין את התיבות 'סייבר',
'אנדרואיד' ומסך טקטילי (של מגע), השפיעה ומשפיעה, התרבות ההלנו-רומאית על כל תחומי היצירה .
אלו משתרעים מאל"ף דוגמת אסטרונומיה) שמות כוכבי הלכת נקבעו ע"י התוכנים הקלאסיים וכולם
זולת כוכב 'ארץ' נושאים שמות אלים מהפנתאון הרומאי) ,בוטניקה, גאומטריה,דקלום, זואולוגיה,
מתמטיקה, ניווט, ספרות, פיסול, קרמיקה, רפואה, שירה ועד תי"ו דוגמת תאטרון ומושגיו :דרמה,
סצנה, קומדיה וטרגדיה.

בעוד שהיוונים השפיעו בעיקר על הפילוסופיה, האמנויות לסוגיהן ותורת המדינה (דמוקרטיה!)
הרימו הרומאים תרומה מכרעת לעיצוב המשפט ולארגון המדיני והאורבני הן באמצעות הפקידוּת
והן בסלילת דרכים שחיברו את המקומות הנידחים ובהקמת מערכות אספקת מים וביוב.
רוחבן של הדרכים שבנו משפיע עד היום על רוחב מסילות הברזל. צספרו של ויטרוביוס 'אודות
הארכיטקטורה' הינו אחת מאושיות המחקר בנושא זה.

הלקסיקון המחזיק 700 עמודים, עוסק בתחומים רבים דוגמת בלשנות, ספרות, פילוסופיה, היסטוריה,
מיתולוגיה ומדעים.

בלקסיקון זה נעשה שימוש בתרגום ליוונית כדי להבין את המושגים השלטוניים הרומאים שהיו
במתכוון חמקמקים.תרגום זה גם עוזר לשחזר ביטוים שבלטינית אובד בהם האירוניה.


באחרית הלקסיקון נספח הכולל את המילים היווניות והלטיניות שחדרו לשפה העברית מתקופת התנ"ך
עד התלמוד.