הַרְפַּתְקָה קְסוּמָה

לְאוֹר הַיָּרֵחַ.

הַמִּשְׁפָּחָה שֶׁל קִיטִי הִיא סוּפֶּר־מְיוּחֶדֶת:
אִמָּא שֶׁלָּהּ הִיא גִּבּוֹרַת־עָל, וְקִיטִי יוֹדַעַת שֶׁיּוֹם אֶחָד גַּם הִיא תִּשְׁתַּמֵּשׁ בַּכּוֹחוֹת הַמְּיוּחָדִים שֶׁלָּהּ וְתַהֲפוֹךְ לְגִבּוֹרָה. הַיּוֹם הַזֶּה מַגִּיעַ מוּקְדָם מֵהַצָּפוּי, כְּשֶׁפִיגָרוֹ הֶחָתוּל מוֹפִיעַ בְּחַלּוֹן חַדְרָהּ וּמְבַקֵּשׁ עֶזְרָה. אֲבָל הָעוֹלָם הוּא מָקוֹם מַפְחִיד בַּלַּיְלָה – הַאִם קִיטִי מַסְפִּיק אַמִּיצָה כְּדֵי לָצֵאת לְתוֹךְ הַחֲשֵׁכָה כְּדֵי לַחְווֹת הַרְפַּתְקָה מְצַמְרֶרֶת
לְאוֹר הַיָּרֵחַ?