קָרָה לָכֶם פַּעַם שֶׁקַּמְתֶּם בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה, כְּשֶׁכֻּלָּם עוֹד יְשֵׁנִים, וְלֹא הִצְלַחְתֶּם לְהֵרָדֵם? זֶה בְּדִיּוּק מָה שֶׁקּוֹרֶה לְמוּמִינְטְרוֹל, שֶׁמִּתְעוֹרֵר בְּאֶמְצַע שְׁנַת הַחֹרֶף. אָמְנָם סְנוּפְקִין הִשְׁאִיר לוֹ פֶּתֶק וּבוֹ כָּתַב "תִּישַׁן טוֹב וְאַל תִּהְיֶה עָצוּב", אֲבָל לֹא נֶחְמָד בִּמְיֻחָד לִהְיוֹת לְבַד בְּעוֹלָם לָבָן וְקָפוּא. וּבְכָל זֹאת מוּמִינְטְרוֹל לֹא מִתְיָאֵשׁ, וְעַד מְהֵרָה מְגַלֶּה שֶׁעֵמֶק מוּמִין הוּא מָקוֹם מֻפְלָא גַּם כְּשֶׁהוּא מְכֻסֶּה שֶׁלֶג, וְשֶׁבַּחוּץ מַמְתִּינִים לוֹ יְצוּרִים מְרַתְּקִים, חֲבֵרִים בִּלְתִּי צְפוּיִים וַהֲמוֹן הַרְפַּתְקָאוֹת נֶהֱדָרוֹת שֶׁמְּחַמְּמוֹת אֶת הַלֵּב.