שלוש נערות צעירות ויפות עוזבות את העיירה היהודית בפולין מתוך שאיפה להשתחרר ממעגל הדלות וחוסר הישע המאפיין את חייהן. הן תמימות, שאפתניות וחולמות על אמריקה. מה שאינן יודעות הוא שהבעל הטרי, הדוד והמאהב הם בעצם סרסורים אכזריים, חברים בארגון היהודי "צבי מגדל" שמנהל רשת של בתי בושת הפרושה על פני כמה יבשות.

איזבל וינסנט חושפת בספר, שנכתב בעקבות תחקיר יסודי ומעמיק, את אחד הסיפורים העצובים והמבישים שהתרחשו בתולדות העם היהודי לדורותיו. בין השנים 1860 ל-1939 התבצע סחר נשים באלפי צעירות יהודיות ממזרח אירופה והן אולצו לעבוד כשפחות מין. הספר מספר את סיפורן של סופיה חאמיס, רחל ליברמן, רבקה פרידמן ונערות נוספות שנלכדו על ידי חברי הארגון והיו לזונות בדרום אמריקה. במשך השנים כמה מן הנערות איבדו תקווה - כמה מהן הסכינו עם חיי הזנות ואחרות שמו קץ לחייהן, אך היו גם נשים שסירבו להשלים עם גורלן ונאבקו כדי להשיב לעצמן ולו מעט מכבודן האבוד.

איזבל וינסנט היא עיתונאית חוקרת שמאמריה התפרסמו ב"ניו-יורקר", ב"דיילי טלגרף" ובעיתונים אחרים. זכתה בפרס הקנדי היוקרתי Southam ובפרס למצוינות עיתונאית של איגוד העיתונאים הקנדי. היא מתגוררת בטורנטו. זהו ספרה השלישי .