"וָואוּ! אַיָּל עִם קַרְנַיִם, אַיָּל מְקוּרְנָן, / אַף פַּעַם לֹא רָאִיתִי אוֹתוֹ כָּאן. /

מִנַּיִן הִגִּיעַ לְכָאן קְרוֹקוֹדִיל? / וּמָה עַכְשָׁיו?/ פִּיל!"

בְּדַרְכּוֹ לְבַקֵּר אֶת חֲבֵרוֹ גִ'ירָף, רוֹאֶה דּוֹב חַיּוֹת שׁוֹנוֹת שֶׁלֹּא רָאָה קֹדֶם לָכֵן: פִּיל, פְלָמִינְגּוֹ, אַיָּל, קְרוֹקוֹדִיל. וּמִי זֶה הַנָּחָשׁ הָאָרֹךְ עִם הַנְּקוּדּוֹת הַשָּׂרוּעַ בְּבֵיתוֹ שֶׁל גִ'ירָף?

דּוֹב מַצִּיעַ לַחֲבֵרוֹ לְהִתְלַוּוֹת אֵלָיו לַדֶּרֶךְ שֶׁעָבַר כְּדֵי לִרְאוֹת אֶת הַחַיּוֹת.

מָה רוֹאֶה כָּל אֶחָד מֵהֶם?

בְּדִיאָלוֹג מִינִימָלִיסְטִי בֵּין שְׁנֵי הַחֲבֵרִים וּבְאִיּוּרִים מְלֵאֵי הַבָּעָה וְהוּמוֹר, הַסֵּפֶר הַמְּאוּיָּר דּוֹב וְחַיּוֹת שֶׁאֶפְשָׁר לִרְאוֹת מַרְאֶה לָנוּ כֵּיצַד לֵהָנוֹת מִן הָעוֹלָם מִמַּבָּט שׁוֹנֶה.

סַבְלָנוּתוֹ שֶׁל גִ'ירָף וְקַבָּלָתוֹ אֶת חֲבֵרוֹ דּוֹב מְחַמְּמוֹת לֵב. זֶהוּ מֶסֶר הַמַּתְאִים לְכָל עֵת – כָּל אֶחָד רוֹאֶה אֶת הַדְּבָרִים בְּדֶרֶךְ שׁוֹנָה, וְהָעוֹלָם מִתְעַשֵּׁר.

יְלָדִים מִגִּיל שָׁלוֹשׁ (וְגַם מְבוּגָּרִים) יֵהָנוּ מְאוֹד מִן הַהוּמוֹר וְיַחְזְרוּ אֶל הַסֵּפֶר שׁוּב וָשׁוּב. עַל פִּי הַתֵּאוֹרְיָה הַפְּסִיכוֹלוֹגִית שֶׁל הַהוּמוֹר, בִּטְחוֹנָם הָעַצְמִי מִתְחַזֵּק כַּאֲשֶׁר הֵם יוֹדְעִים דְּבַר־מָה שֶׁהָעוֹמֵד מוּלָם אֵינוֹ יוֹדֵעַ.

סִפְרוֹ שֶׁל הַסּוֹפֵר וְצַיַּר הַקּוֹמִיקְס הַהוֹלַנְדִּי לֵיאוֹ טִימֵרְס תּוּרְגַּם לְשָׂפוֹת שׁוֹנוֹת וְזָכָה לִשְׁבָחִים רַבִּים מִפִּי הַבִּקֹּרֶת וְהַקּוֹרְאִים כְּאֶחָד.

הֲנָאָה מוּבְטַחַת – עִם אוֹ בְּלִי מִשְׁקָפַיִם.