אודסה שנת 1900, עיר שוקקת, תוססת ומלאת חיים, מרכז קוסמופוליטי לסחר, לתרבות ולמוסיקה, מעוזם של משוררים, הוגים, סופרים ואנשי שם מהאליטה של התרבות העברית המתחדשת, ביתם של ביאליק טשרניחובסקי, אחד העם, מנדלי מוכר ספרים ושלום עליכם. במרכזה של העיר בית כנסת גדול ומפואר, ועל הבימה חזן ומקהלה. החזן, פיני שמו, קולו מבריק וצח כבדולח, ותפילתו נישאת מקצה העולם עד קצהו, ממלאת את לב המתפללים בהתרגשות וכמיהה. ״נפשי תצא בזמרו […] ינועו אמות הסיפים!״, כך כתב עליו שלום עליכם.

ספרה של ענת רובינשטיין מביא את סיפור חייו ויצירתו של החזן, המלחין וההוגה פנחס מינקובסקי (1859-1924), שהיה מעמודי התווך של העשייה התרבותית והמוסיקלית של יהודי אודסה בתקופת תור הזהב של העיר סביב מפנה המאה ה-20. מינקובסקי שימש כחזן הראשי של בית הכנסת הברודי באודסה במשך שלושה עשורים, וזכה לשם ולתהילת עולם בזכות כשרונו המוסיקלי וכתיבתו הפורה. הוא היה דמות ייחודית בנוף המוסיקה היהודית של תקופתו, אחד מעמודי התווך של הקהיליה החזנית המזרח אירופאית. יצירתו המוסיקלית, עשרות המאמרים שפרסם ומעורבתו בקידום התרבות העברית המתחדשת, הפכו אותו לאחת הדמויות החשובות והמשפיעות, סמל להתגלמות דמות ״המשכיל״ היהודי במזרח אירופה.

השאלות המרכזיות שעולות בספר הן מקומו של מינקובסקי כדמות מפתח ב״השכלה״ באודסה העברית ובעולם היצירה המוסיקלית החזנית, האופן שבו דמותו מהווה חוליה מרכזית על הציר ההיסטורי של מוסיקה יהודית במפנה המאה במזרח אירופה עם המפגש בין יהדות למודרנה. שאלות אלו נבחנות על רקע תהליכים היסטוריים, חברתיים, תרבותיים, מוסיקליים ואסתטיים שהיו חלק ממרקם החיים הבורגני של העיר אודסה בכלל ושל בית הכנסת של יוצאי ברודי בפרט.

ד״ר ענת רובינשטיין היא מנצחת מקהלות וחוקרת מוסיקה; בוגרת החוג למוסיקולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. תחום מחקרה הוא מוסיקה יהודית וישראלית בהקשריה השונים.