הַכִּירוּ אֶת רוֹרִי הַדִּינוֹזָאוּר
כְּשֶׁרוֹרִי פּוֹגֵשׁ אֶת שֶׁלְדוֹן, סַרְטַן הַמַּחְמָד שֶׁל חֲבֵרוֹ הַטּוֹב, הוּא מַחְלִיט שֶׁגַּם הוּא רוֹצֶה לְאַמֵּץ
לוֹ חַיַּת מַחְמָד מִשֶּׁלּוֹ. הוּא מְחַפֵּשׂ בְּכָל מָקוֹם – עַל צַמְּרוֹת הָעֵצִים וּבְתוֹךְ בּוֹרוֹת בָּאֲדָמָה –
בְּמַטָּרָה לִמְצֹא יְצוּר שֶׁהוּא יוּכַל לֶאֱהֹב. רַק בְּסוֹף הַיּוֹם הָאָרֹךְ הַזֶּה, כְּשֶׁרוֹרִי כְּבָר מַתְחִיל
לְאַבֵּד תִּקְוָה, הוּא פּוֹגֵשׁ פִּתְאוֹם אֶת ג'וֹרְג'.