תיאור:
"אני כותב רק כשאני במרומי האושר שנמשך בדרך כלל דקה וחצי, או בתחתית הייאוש; אני כותב אם אני מאוד אוהב מישהי או מאוד לא אוהב אותה; אבל ברגע ששלחתי את המכתב הקצר שלי, אני מרגיש הקלה גדולה. איני מחכה לתגובה או למענה, ואפילו אני לא יודע להגיד מה הרגשתי כשכתבתי את השיר. אחרי השיר הזה אני הולך ומחכה לשירים הבאים, שלעולם לא אדע מתי הם יפתיעו אותי ומה ארגיש או לא ארגיש כשאכתוב אותם."
אחרי השיר הזה אני הולך: שירים מוקדמים שנכתבו בשנות השבעים, שירים חדשים מן המילניום החדש ומבחר תרגומי שירה.
