פַּעַם אַחַת הָיוּ שְׁלוֹשָׁה חֲבֵרִים: פִּיפּוֹ, קֵנִי וּבּוֹד. הֵם חִפְּשׂוּ תָּמִיד רַעֲיוֹנוֹת חֲדָשִׁים לְמִשְׂחָק.

אֲבָל לֹא מְשַׁנֶּה בְּמָה שִׂחֲקוּ, הָעִקָּר שֶׁהָיוּ יַחַד. יוֹם אֶחָד הֵם מָצְאוּ אֲבַטִּיחַ, אָדוֹם וּמַבְטִיחַ. קֵנִי וּבּוֹד הִצִּיעוּ – בּוֹאוּ נִזְלוֹל. אֲבָל לְפִּיפּוֹ לֹא הִתְחַשֵּׁק. הוּא פָּרַשׁ, הִתְרַחֵק, וְחִפֵּשׂ לֶאֱכוֹל דְּבַר-מָה נִפְלָא כְּמוֹ תּוֹלַעַת שְׁמֵנָה וּגְדוֹלָה.

הַאִם הוּא מָצָא? אֶפְשָׁר לוֹמַר שֶׁיָּצָא לְחַפֵּשׂ אֲתוֹנוֹת וּמָצָא אֶת הַמְּלוּכָה.

תּוֹלַעַת גְּדוֹלָה וּשְׁמֵנָה הוּא סִפּוּר יְצִירָתִי וּמְשַׁעֲשֵׁעַ עַל דְּבֵקוּת בַּמַּטָּרָה – יָגַעְתָּ וּמָצָאתָ - תַּאֲמִין -  וְעַל הַכֵּיף שֶׁבְּלִהְיוֹת יַחַד, אַךְ לִפְעָמִים טוֹב גַּם לֹא לִזְרוֹם עִם כּוּלָּם.   

הַסִּפּוּר וְאִיּוּרָיו הַנִּפְלָאִים תּוֹאֲמִים אֶת דִּמְיוֹנָם הַיְּצִירָתִי שֶׁל יְלָדִים, הָאוֹהֲבִים לְהַמְצִיא שִׁמּוּשִׁים לֹא שְׁגוּרִים לַחֲפָצִים שׁוֹנִים.

חַפְּשׂוּ גַּם אֶת סִפְרָהּ הַמַּצְלִיחַ שֶׁל אוֹתָהּ סוֹפֶרֶת וּמְאַיֶּרֶת לָמָּה אַתָּה לֹא פּוֹרֵחַ שֶׁיָּצָא בְּהוֹצָאַת מָטָר.