ספר השירה "צַ'פִּינָה" מאת נֹגה אוֹלמרט, הוא ספר ססגוני ונועז בכנותו, שנכתב מתוך תחושת דחיפות. המשוררת משקיפה על עולמה מתוך ההווה של חייה – אישה חושנית, אֵם לשתי בנות מתבגרות וחולה בטרשת נפוצה, מחלה כרונית המגבילה את תנועתה ומצמצמת אפשרויות שלפנים מיצתה בלהט.

הספר מהווה קולאז' של חיים שלמים, החל מארץ הלידה של המחברת – גואטמלה (צַ'פִּינָה הוא כינוי לאישה ילידת גואטמלה) והביקורים החוזרים בה כמטיילת צעירה ולאחר מכן כאֵם עם בתה הבכורה. המשך בתיעוד ההתמודדות עם המחלה והדיאלוג הרב-ממדי עִמה