איבסן נמנה עם הזרם המרכזי בתאטרון המערבי, ונחשב למי שכונן במידה רבה את המוסכמות של התאטרון עד ימינו. ברווז הפרא, "המחזה העשוי היטב", הוא דוגמה מייצגת. עלילת המחזה עוסקת בסיומו של סיפור ארוך, שרובו התרחש לפני תחילתו של המחזה. נקודת הפתיחה המאוחרת מחייבת את המחזאי למסור לקהל הצופים את סיפור העלילה המוקדם, וזה נפרש בהדרגה באמצעות דיאלוגים. הפעולה והמתח גוברים ככל שעלילת המחזה מתקדמת, בהתאם לנתוני הרקע הנוספים של האקספוזיציה.